במדינה זרה “הודו” בקיומה של בעיה ישראלית בתיקי בוררות

לאחרונה בכתב-יד הודי הנקרא Bar and Bench, התייחסו לבעיה נפוצה בניהול תיקי בוררות — באופן שניתן היה לכתוב בעבור השוק במדינה יותר קטנה (בגדול).

במאמר הנ”ל (https://www.barandbench.com/news/arbitration-council-of-india-is-a-promotional-body-and-has-no-regulatory-powers-justice-indu-malhotra) מבחינים בין תיק בוררות שמנוהל בהשגחה של מוסד בוררות לבין תיק בוררות מסוג הנקרא אד-הוק. המשותף בין השוק ההודי לבין השוק הישראלי הוא שקיימת נטייה למנות שופטים בדימוס כבוררים. בכנס שאירחה ה-National Law University במדינת אודישה שבהודו, שופט בית המשפט העליון של הודו אמר שלצערו שופטים בדימוס רבים נוטים להאריך תיקי בוררות מכיוון שהם מחייבים לפי מספר הדיונים.

נשמע מוכר?

שופט בית משפט העליון ההודי הנ”ל עודד בעלי-דין להעביר את התיקים מבוררות אד-הוק לבוררות מוסדית.

הודו היא המדינה הדמוקרטית הגדולה ביותר בעולם (למרות שהיא מנויה בין “מדינות העולם השלישי”). לפעמים, במדינה קטנה אפשר ללמוד לקח מהמלצות שבאות ממדינות יותר גדולות.