© Eric S. Sherby 2020
נאמר על בית המשפט העליון של ארצות הברית שהוא מעולם לא נתקל בהסכם בוררות שלא מצא חן בעיניו. (אותו דבר נאמר בנוגע לבית המשפט העליון הישראלי.) כנראה שהדבר הוכח פעם נוספת בתחילת חודש יוני, בפסק דין G.E. Energy Power Conversion France SAS Corp. נגד Outokumpu.
הרקע לסכסוך אינו יוצא דופן. בעל תחנת כוח אמריקאית חתם על הסכם בנייה עם קבלן, ובהסכם היה סעיף בוררות בינלאומית. לאחר מכן, הקבלן חתם על הסכמי קבלנות משנית עם מספר גורמים — אחד מהם חברת G.E. Energy Power Conversion France SAS Corp (להלן — “החברה הצרפתית“). בהתאם להסכם המשני, החברה הצרפתית סיפקה מנועים, ולאחר מכן בעל תחנת הכוח טען שהמנועים היו פגומים וכי נגרמו נזקים רבים לתפעול התחנה.
בעל התחנה הגיש תביעה כנגד החברה הצרפתית, בבית משפט במדינת אלבמה. החברה הצרפתית העבירה את התיק להכרעה בבית המשפט הפדרלי (באמצעות הליך שידוע כ-“removal”), ואז היא הגישה בקשה לעיכוב הליכים בגין סעיף הבוררות שבהסכם בין בעל התחנה לבין הקבלן הראשי.
החברה הצרפתית טענה כי יש לעכב את ההליכים המשפטיים — הן בהתאם להוראות החוק הפדרלי ה-Federal Arbitration Act והן בהתאם לאמנת ניו-יורק.
אמנת ניו-יורק קובעת (בין היתר) כי בית משפט בכל מדינה שהינה צד לאמנה חייב לעכב הליכים משפטיים שנפתחו בניגוד להסכם בוררות.
בתיק G.E. Energy בית המשפט הראשון שדן בסכסוך היה בית משפט מחוזי פדרלי באלבמה. בית המשפט המחוזי סבר כי הלשון בהסכם מעניקה לכל קבלן משני את הזכות להסתמך על סעיף הבוררות מכיוון שבהסכם הנ”ל המונחים “מוכר” ו-“צד” הוגדרו כך שהם “כוללים קבלני משנה”. בית המשפט לערעורים (שהוא מתחת לבית המשפט העליון) לא הסכים עם הניתוח הנ”ל. בית המשפט לערעורים סבר כי אמנת ניו-יורק לא חלה על סכסוך אלא אם כן בעלי הדין “חתומים” על הסכם בוררות.
בהליך בפני בית המשפט לערעורים, ניסתה החברה הצרפתית להסתמך על הדוקטרינה “equitable estoppel”. הדוקטרינה הנ”ל, בהקשר של בוררות, קובעת כי, כאשר צד להסכם, שמכיל סעיף בוררות, צריך להסתמך על התנאים הנכללים באותו הסכם על-מנת להוכיח את תביעתו כנגד אדם שאינו צד להסכם, לאותו נתבע יש זכות לבקש לקיים הליך בוררות (או לבקש מבית המשפט לעכב את ההליכים).
בית המשפט לערעורים דחה את הטענה של החברה הצרפתית. מכיוון שלא היה הסכם חתום בין בעל התחנה לבין הקבלן המשני (החברה הצרפתית), קבע בית המשפט לערעורים שאין אמנת ניו-יורק חלה ולכן לא היה בסיס לעיכוב ההליכים בבית המשפט.
במתן החלטתו הנ”ל, קבע בית המשפט לערעורים שהדוקטרינה “equitable estoppel” אינה תואמת את ההוראות באמנת ניו-יורק ולכן אינה חלה.
בית המשפט העליון (א) הפך את ההחלטה של בית המשפט לערעורים, ו-(ב) קבע כי אמנת ניו-יורק אינה מגבילה מדינות מלהכיל הוראות של הדין המקומי שמפנות את הצדדים לבוררות — אפילו צד שלא “חתם” על הסכם.
מהו הלקח העיקרי מההחלטה בעניין G.E. Energy? בהחלטה הנ”ל העביר בית המשפט העליון של ארצות הברית מסר ברור לבתי משפט בערכאות הנמוכות כנגד פרשנות של אמנת ניו-יורק שתאפשר לצדדים, שיש להם קשר כלכלי להסכם בוררות, להתנער מסעיף הבוררות. ההלכה הנ”ל יכולה להיות רלוונטית בסוגים רבים של עסקאות רב צדדיות.
בעניין G.E. Energy בית המשפט העליון אף הזכיר כי, בעבר, הוא כבר קבע שבעל-דין שאינו צד להסכם בוררות יכול להסתמך עליו בהקשרים שונים — כגון: (א) בתביעה שמתבססת על הדוקטרינה של הרמת מסך, (ב) באמצעות הסכם שמפנה למסמך אחר שבו מופיע סעיף בוררות, ו-(ג) נהנה צד שלישי שעבורו נחתם הסכם. בחלק 2 של עדכון זה, נסקור את ההלכות הנ”ל של בתי משפט בארצות הברית.