חברה ישראלית נוספת נושאת בהשלכות של התעלמות מחוקים נגד שחיתות
© Sherby & Co., Advs.
רק שבוע לאחר שפורסם כי חברת ניפ גלובל בע”מ הסכימה לעסקת טיעון עם פרקליטות המדינה בגין הפרת החוק הישראלי למניעת שוחד, ורק מספר ימים לאחר פרסום ההודעה לפיה איש העסקים בני שטיינמץ נעצר בחשד להפרת אותו החוק, חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע”מ — החברה הגדולה ביותר בישראל ואחת מיצרניות התרופות הגדולות בעולם — הודיעה על עסקת טיעון (להלן– “ההסדר“) עם משרד המשפטים האמריקאי בגין הפרת החוק האמריקאי למניעת שוחד.
על-פי ההסדר, טבע תשלם קנס של למעלה מ-500 מיליון דולר.
אלו לקחים יכולות חברות ישראליות אחרות ללמוד מהמקרה של טבע והסדר טיעון?
הנה מספר לקחים:
כל חברה נמצאת תחת מיקרוסקופ: כל חברה ישראלית אשר פעלה תחת ההנחה כי אינה צריכה לחשוש מאכיפת החוק האמריקאי למניעת שוחד חייבת לחשוב בשנית. אם לחברה שלכם יש כל קשר משמעותי לארה”ב (לרבות מניות שנסחרות שם או שיש חברה אמריקאית קשורה), עליכם להניח כי אתם מתחת למיקרוסקופ של מחלקת ההונאה של משרד המשפטים.
כפי שההצלחה של קומץ חברות היי-טק ישראליות גורמת לקהילת המשקיעים לשים לב לחברות היי-טק ישראליות אחרות, כך גם פרשת השחיתות של טבע תגרום למשרד המשפטים האמריקאי להקדיש יותר תשומת לב לחברות ישראליות שאינן גדולות כמו טבע אך פועלות במישור הבינלאומי.
בורות לא תהווה תירוץ: הערה קשורה היא קל וחומר מההוראה לעיל — אם כי ברמת הפרט. משרד המשפטים יניח כי המנהלים הבכירים בחברה בסדר גודל של טבע — ללא קשר לשאלה אם הם יזמו את מתן השוחד או עצמו עיניים בנוגע לתשלומים אלה — היו מִשּׁוּפְרָא דְּשׁוּפְרָא של הקהילה העסקית בישראל. מכיוון שטבע נסחרת בארה”ב, יש להניח כי מנהליה הבכירים עברו הכשרה כלשהי במניעת שחיתות.
משרד המשפטים יניח כי אם מנהלים שבאמת עברו הכשרה במניעת שחיתות היו מוכנים לשים הכשרה זו בצד במטרה של הגדלת רווחי החברה, אז כמובן שמנהלים בחברות ישראליות קטנות יותר — בהן הכשרה במניעת שחיתות היא לאו דווקא חלק מהשגרה — יהיו מוכנים לעשות זאת.
אין הטענה “לא ידענו שזה לא חוקי לשלם שוחד במדינה זרה על-פי החוק האמריקאי” מהווה טענת הגנה.
קחו גילוי עצמי (self-disclosure) ברצינות: נקבע בהסדר כי טבע לא גילתה מרצון בזמן את התנהלותה הלא חוקית למשרד המשפטים:
טבע… לא גילתה מרצון בזמן את ההפרות [של ה- FCPA] שלה [מחלקת ההונאה של משרד המשפטים], וכתוצאה מכך החברה [טבע רוסיה] לא הייתה זכאית להנחה משמעותית יותר מסכום הקנס או דרך של יישוב העניין…
לאנשי עסקים ישראליים רבים, הביטוי “גילו עצמי” מכיל מילה שלישית, מוסתרת – המילה “פרייר“. אנשי עסקים ישראלים רבים מגיבים בתדהמה לרעיון שחברה עשויה להודיע לרגולטורים (או לגורמי אכיפת החוק) על התנהלות בלתי חוקית, כולל התנהלות פלילית, שהחברה מגלה בכוחות עצמה. אנשי עסקים אלה מעדיפים לקחת את הסיכון שלא ישימו לב להתנהלות זו.
אך כל איש עסקים ישראלי שאינו רוצה להיחשב לפרייר צריך לזכור כי הקנס שטבע הסכימה לשלם הוא למעלה מ-500 מיליון דולר. אין ספק שבעלי המניות של טבע אינם מרוצים מהקנס הנ”ל.
לכל אלו שחושבים כי גילוי עצמי הינו לפריירים בלבד, המקרה של טבע גורם להם לחשוב על תפיסה זו מחדש.
הבעיה הבאה תגיע מבעלי המניות: כפי שצוין לעיל, בהסדר, משרד המשפטים למעשה הודיע לבעלי-המניות של טבע כי, אילו הייתה החברה מבצעת גילוי עצמי, סכום הקנס עלול היה להצטמצם.
עם זאת, יש קביעה נוספת (שחזרה על עצמה מספר פעמים) בהסדר שצריכה לעורר דאגה בקרב הנהלת טבע. בהסדר צוין לפחות חמש פעמים כי התנהלותה הבלתי חוקית בוצעה על-ידי מנהלים “בכירים” של טבע או של חברת הבת הרוסית שלה.
אם וכאשר בעלי-המניות של טבע יגישו תביעה נגזרת כנגד המנהלים של החברה, תהיה להם תחמושת מן האמור בהסדר הן בכדי לטעון כי ההחלטה על-ידי ההנהלה הבכירה לשלם שוחד מהווה הפרה של חובות נאמנות, והן בכדי לטעון כי ההחלטה שלא לבצע גילוי עצמי (או לא לעשות זאת בזמן) מהווה הפרה של חובות אלה.
אין ספק כי טבע הייתה מעדיפה שההסדר לא יכלול (א) כל התייחסות למעורבותה של ההנהלה הבכירה, או (ב) כל אזכור לעובדה כי גילוי עצמי על-ידי טבע היה יכול להוביל לקנס נמוך יותר.
אך משרד המשפטים רואה עצמו כבעל מחויבות לציבור המשקיעים. גם אם טבע הייתה מתחננת למחוק את האמירות הנ”ל מטיוטת ההסדר, סביר שמשרד המשפטים לא היה נענה לבקשה זו.
על כל חברה ישראלית שמניותיה נסחרות בארה”ב ללמוד מכך כי — ללא קשר לשאלת מעורבות ההנהלה הבכירה בתשלום שוחד, אי-גילוי עצמי, או כל שיקול אחר — הסדר הטיעון עם משרד המשפטים עשוי להכיל מידע רב שישמש את בעלי-המניות התובעים בתביעה נגזרת נגד החברה.
אחת הדרכים להפחית בעיה כזו (במקרים רבים) היא דרך גילוי עצמי.
ברוכים הבאים לאמריקה.
לסיכום, אין זה מקרי כי, בהודעה לעיתונאות בנוגע לעסקת הטיעון, המנכ”ל של חברת טבע השתמש ארבע (4) פעמים במונח “culture of compliance”. כפי שציינו בפוסט שלנו מיום 20.12.16, הדרך הטובה ביותר (אולי הדרך היחידה) להימנע מבעיות משפטיות בנושא שוחד בינלאומי הינה לאמץ תכנית שמאפשרת לחברה להוכיח לגורמי אכיפת החוק שהחברה פועלת בהתאם ל-“culture of compliance”. שימוש גרידא במונח לא יספיק.